כדי להצליח בעולם העבודה החדש, סטודנטים צריכים כבר בשנת הלימודים הראשונה שלהם להבין את עתיד המקצוע בו בחרו, לבנות מפה של הצעת הערך האישית והמקצועית ולבנות תכנית לרכישת היעדים שהציבו לעצמם
בדומה לתהליכים ארגוניים רבים, גם תהליך ניהול הקריירה עבר מהפכה בעשורים הראשונים של המאה ה-21. מחקרים מצביעים על כך שעובדים יחליפו בין 10 ל-15 קריירות שונות במהלך חייהם המקצועיים.
אם זה המצב, שתי שאלות מתבקשות. השאלה הראשונה: מהו תפקיד האקדמיה בהכנתם של סטודנטים להצלחה בעולם העבודה החדש, וכיצד עליה לעשות זאת? ושאלה שניה, לא פחות חשובה, היא: מה חייב לעשות כל סטודנט, ללא קשר לתחום לימודיו, על מנת להכין את עצמו להצלחה במציאות בה יחליף כ- 15 קריירות שונות במהלך חייו המקצועיים?
משבר הקורונה האיץ מהפיכה תרבותית שבעקבותיה האקדמיה נדרשת להמציא את עצמה מחדש. תפקידו המסורתי של המרצה כמעביר ידע הומר לתפקיד מנטור ומורה לחיים: נדרש מהמרצה להנגיש לסטודנטים את מיטב התכנים הקיימים בתחום בו הוא מלמד, לעקוב אחר התקדמות הסטודנטים בלמידה ולשמש כמנחה וכמורה דרך בתהליך. מעבר לכך, הולכת ומתגבשת ההכרה כי תפקיד המוסדות האקדמיים הינו כעת גם להכשיר את הסטודנטים למיומנויות הנדרשות בעולם העבודה החדש: למידה לאורך החיים, יצירתיות ואמפתיה, מצד אחד; וחשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, גמישות והתמודדות עם מצבי לחץ ואי ודאות, מצד שני. כדי להכין את הסטודנטים באופן מיטבי להצלחה בעולם מורכב ומשתנה תמידית על המרצים לעבור תהליך שינוי מקיף שבו יכירו לעומק בעצמם את מיומנויות העתיד, יפתחו אותן, וישלבו אותן בשיעורים השונים כיעד משמעותי בתוכנית הלימודים.
Comments